עוגת פרג ושוקולד, התגלגלותה של השראה

אז הכל התחיל פה, המתכון של עלמה כלל הרבה פרג וגם הזכיר לי את הבצק המדהים של דיויד לייבוביץ. הבעיה היתה עם שוקולד לבן, לא רק שלא היה בבית אלא שאני תמיד תופסת אותו כמתוק מדי. אז השתמשתי במה שהיה בבית :חצי מריר וחצי חלב. לא היה לי שמנת לציפוי , אז החלפתי בחמאה וקצת חלב ובאמצע גיליתי שצריך קמח שקדים ו, טוב מהון להון יצא מתכון אחר לגמרי, אבל מדהים ! (אנשים ששונאים פרג הם כאלה שטעמו פרג שלא נטחן במקום וממש החמיץ, אין סיבה לשנוא חומר ממכר כזה :))

האפייה עצמה לקחה משהוא כמו שעה אבל התנור שלי באמת מחשב את קיצו לאחור אז אולי פחות.
ההשראה מ"דברים בעלמה"

טוב, הבצק פריך הוא הדבר היחיד שלא נגעתי בו, הרעיון שלערבב בין דרך הכנה של בצק רבוך וקבלת בצק פריך צריך להחקר ביסודיות .
לוקחים 150 גר' חמאה ,כף וחצי שמן רגיל , ארבע וחצי כפות מים (טוב על מי אני עובדת? שמתי קצת חצי מרבע כוס, מי מודד כפות מים ?) וכף וחצי סוכר. ושמים בסיר על אש בינונית, כשהחמאה נמסה מוסיפים כוס וחצי קמח ומערבבים כמו משוגעים, עדיין על האש , הרעיון הוא "לבשל" את הקמח. יווצר מין בצק, לא דביק או יבש אלא יותר שמנוני, דומה מאד במרקמו לבצק רבוך לפני הוספת הביצים. מסתבר שגם כאן הוספתי שינויים, גררתי לבצק קליפת לימון אחת ונתתי עוד ערבוב יסודי.
מורידים מהאש ומשטחים בתבנית. בעיקרון חיכיתי (מעט מידי כמו שהאצבעות השרופות שלי אומרות לי) שהבצק יתקרר ושיטחתי בתבנית קפיצית עגולה (26 נדמה לי). רק בתחתית. מה שכן, ציפית אותה בנייר אפייה מה שהתברר כשיחוק, כלום לא נדבק ואין מה לשטוף 🙂
דוקרים את הבצק עם מזלג ואופים רבע שעה על 180 מעלות.

בנתיים מכינים מילית, באותו סיר של הבצק שמתי כוס ושתי כפות של פרג טחון טרי ! חצי כוס סוכר ושתי כוסות חלב, מדליקים שוב אש, ומחכים (עדיף תוך כדי ערבוב) שהחלב ימיס את הסוכר ואז הורדתי מהאש והוספתי בערך חופן של פרורי עוגיות (קינמון ודבש של "ששת מתוקים" יצאו קשות כמו קרש, אבל עוגיות חמאה לא זורקים !). הכל נראה כמו לבה סמיכה ולא נראה לי יציב מספיק אז הוספתי חצי כוס קמח ובישלתי את הכל עוד דקה שתיים. (כן כן לא הוספתי ביצים, הן לא נראו לי קשורות).
זהו, שיטחתי מעל הבצק שיצא מהתנור ושלחתי את העוגה לחצי שעה בערך ב180 מעלות.

ועכשיו החלק האחרון, הציפוי ! כאמור הכל פה אילתור, אז חיממתי רבע כוס חלב עם 100 גרם חמאה והוספתי 200 גרם שוקולד (חצי מריר חצי חלב), הוספתי גם גרידת לימון לכאן (מיץ לימון היה ממש מחמיץ את החלב) ושפכתי על העוגה הקרה .
זהו, עכשיו השעות שלי בעבודה מלאות בשאלה, מתי נחזור הביתה לאכול עוד עוגה?

 "המונה ליזה" ? באמת ? מי ממציא פה את הטקסטים ?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: