עוגת תפוחים – הפשטות בהתגלמותה

בהתחשב בבית שבו פירות בעוגה נחשבים לאסון נוראי בידי חצי מהאוכלוסיה (אילן מסרב להכיר בקיומה של הקטגוריה : עוגות פרי) יש בבלוג כבר יותר משלושה מתכונים של עוגות תפוחים שונות וכולן איך שהוא שונות מאד זו מזו וגם זו נותנת תוצאה שונה לחלוטין. אבל היופי האמיתי בה הוא חוסר ההשקעה. מזמן לא נתקלתי בעוגה שלא צריכה הקצפות המסות או הפרדות ביצים ועדיין יותר מענינת מעוגה בחושה, היא גם חסרת חמאה (שנגמרה באסון הסופגניות) ואפילו שמן אין בה (אבל כן שלוש ביצים), שזה כל כך הפתיע אותי שקראתי את המתכון שלוש פעמים, מוזר אבל כנראה אפשרי. יאללה, מיצאו בחור שיסכים לקלף ולחתוך והעוגה כבר מוכנה.

המתכון מסמיטן (אני מעוותת את השם כל פעם מחדש) ומניב עוגה בקוטר 22

עוגת תפוחים

מחממים תנור ל180 מעלות
קולפים וחותכים לקוביות שישה תפוחי עץ (אני השתמשתי בסמית הירוקים אבל רק אדומים או שילוב יכול להיות מצוין) ומפזרים בתבנית (היא מצפה בנייר אפיה ומשמנת אותו, לי יש סילקון אז אין לי בעיות, נראה לי שזה המון בלאגן ושימון בחמאה יספיק) בקערה קטנה מקציפים שלוש ביצים וכוס סוכר עד שנוצר "סרטים" ממעבר המקף, אני הקצפתי ביד וזה מספיק לחלוטין מוסיפים כוס קמח ומערבבים היטב , שופכים לתבנית ומישרים את הבלילה על התפוחים.

עוגה לפני תנור

מכניסים לתנור לשעה בערך, או עד שמשחים.

עוגה וחתול

מעמול

אגוזים

אגוזים קצוצים, זאת אומרת לפני קיצוץ. לא יכולתי להביא את עצמי להשתמש במג'מיקס רק בגלל הידיעה שאני אצטרך לשטוף אותו (לא אין לי מדיח).

אגוזים זום אוט

וזאת התמונה האמיתית. אל דאגה החתול שותה את שאריות החלב והסוכר וגורש מידית מהשולחן (אבל אילן התעקש לצלם). מה שמראה לכם משהוא על הכאוס בו נוצרות רוב העוגות שלי. כלומר בלי להזכיר את אינסוף הכלים (עוד לא פגשתי עוגה שמלכלכת קערה אחת בלבד !) והקמח בכל מקום.
אבל עוגיות חמות וטעימות הן פיצוי לא רע , נכון ? ומה זה כבר כמה רגעים של בלאגן לעומת עוגיה בביום ?

המתכון מתוך "גם אבא יכול" והוציא בערך 16 עוגיות

מחממים תנור ל180 מעלות , בקערה מערבבים מאתיים גרם חמאה רכה (30 שניות במיקרו) חצי כוס סוכר (אני אוהבת מתוק הם שמו רבע) חצי כוס חלב חצי שקית אבקת אפיה ושתיים וחצי כוסות (הם שמו שתיים ) קמח. מערבבים עד לקבלת בצק רך. רך, לא דביק, אם צריך עוד קמח תוסיפו (רבע כוס בכל פעם) אבל בזהירות.
שולחים את הקערה למקרר ומכינים מילית : מערבבים כוס אגוזים קצוצים (אני השתמשתי במלך ופיסטוק וקצצתי ביד) רבע כוס אבקת סוכר (ממילא תצטרכו אבקת סוכר לאיבוק בסוף) וכפית קינמון.
מוצאים את הבצק מהמקרר ועושים כדורי פינג פונג וממלאים במילית, הקונספט הוא לעשות כדור, ליצור בכדור גומה, למלא במילית ולסגור בחזרה. אופים בערך רבע שעה עד שמשחים ממש טיפה . מאבקים באבקת הסוכר שנשארה לכם לקבלת הררי שלג קטנים .
אחד חסר

אותו מקרר בגישה כל כך שונה -עוגיות שוקולד צ'יפס ופיסטוקים

אז זהו , גיליתי לכם, מרכיב החודש (כלומר זה שיעשו בשבילו כתבה בשבוע הבא) במנטקה , הוא הפיסטוק , נכון אגוז יקר אבל יפה במיוחד (כל הירוק והורוד הזה , של הפיסטוק המקולף כמובן) ואילן (כן, גם לי יש א' בתור חבר) מת עליהם. לקראת הפרויקט התחלתי לחפש מתכונים ונתקלתי בזה. אז כן, אלו רק עוגיות שוקולד צ'יפס (שאני בטוחה שכבר כתבתי עליהם בעבר) אבל חוץ מזה שעוגיות שוקולד צ'יפס נמצאות יחד עם בראוניז ברשימת – תמיד יאהבו לא תוכלו לפספס, הפעם אני אוהבת את העוגיות האלו ! (ובדרך כלל אני מתעבת עוגיות שוקולד צ'יפס).

המתכון מניב שתי תבניות תנור, כלומר בערך שלושים עוגיות (לא לצופף ! הן משתטחות) והגיע מכאן (והיא בכלל לקחה אותו מסמיטן)
עוגיות שוקולד
מחממים תנור ל180 מעלות ומקרימים מאה גרם חמאה עם חצי כוס סוכר לבן וחצי כוס סוכר חום. הקטע של הסוכר חום מאד משמעותי פה למרקם (ולטעם) אז תעשו מאמץ. כאשר כל הסוכר התמוסס בחמאה מוסיפים ביצה אחת ממשיכים לטרוף לעיסה אוורירית יותר. עוברים לכף ומוסיפים כוס ורבע של קמח וחצי שקית של אבקת אפייה (זה אולי הדבר הכי מעצבן שלא מדברים עליו בעולם האפייה, למה האבקה מגיעה בשקיות האלו ? את מי זה משרת ?) ממשיכים לערבב עד שהקמח נבלע לחלוטין (אבל שימו לב, הכי מעט שאפשר, אנחנו לא רוצים "ללוש" את הבצק) מוסיפים מאה גרם שוקולד חלב קצוץ גס (או שוקולד צ'יפס 🙂 ) וחצי כוס פיסטוקים מקולפים. מערבבים ממש מעט ועם שתי כפיות מחלקים את העיסה על תבנית תנור עם נייר אפייה. שימו לב לשמור על מרווחים כי העוגיות יתפשטו ותהיה לכם עוגיה ענקית אחת ! אופים כ15 דקות אבל שימו עיין ותוציאו את העוגיות כשהן מתחילות להשחים. חכו לצינון העוגיות כי הן רכות ורותחות שהן חמות ובמקרה הזה הסבלנות משתלמת :).

שושנים – הפעם שק"ם אמיתי

זוכרים את בצק השק"ם ש"הרסתי" לפני שבועיים ? הוא כאמור שימושי להפליא (אבל בבקשה עם חמאה) והחלטתי לחזור להשתמש בו והפעם לזכור לשים אבקת אפייה.
שושנים הם בעצם סוג של עוגיות ממולאות בקצף חלבונים. ולדעתי הן הכלאה של שמרים עם בצק פריך , יש ביסוס להנחה כי הבצק תופח (עם אבקת אפייה) אבל העשיה שלו היא כמעט כמו בצק פריך (חמאה קרה, קירור לפני האפייה).

המתכון נלקח ממאקו – כמובן שהורדתי בכמויות , מה אנשים אמורים לעשות ב100 עוגיות ?
עשיתי חצי כמו ויצאו לי בערך 20 גדולות יחסית

שושנים חיתוך
במג'מיקס עם סכין פלדה מערבבים מאה גרם חמאה חצי מיכל של שמנת חמוצה ושני חלמונים (שימרו את החלבונים , זה המילוי !) מוסיפים כוס וחצי קמח תופח ומעבדים בפולסים עד שנוצר כדור בצק. עוטפים בניילון נצמד ומאפסנים ארבע שעות במקרר (או במקרה שלי לילה שלם).
אחרי ארבע שעות (או יותר) מקציפים שני חלבונים (ששמרנו) עם חצי כוס סוכר. הוא הקציף לקצף יציב, אצלי החלבונים כנראה הזדהמו בשומן וסירבו להיות יותר מעיסה לבנה, זה עדיין הלך מצוין. מערבבים (אני הקצפתי) את החלבונים והסוכר עם חצי שקית אבקת פודינג וניל לקבלת קרם יציב למריחה. מחלקים את הבצק לשני חלקים, מרדדים כל חלק למלבן מורחים את הציפוי על כל המלבן (משאירים שוליים בצד או שהכל ינטוף) ומגלגלים כמו רולדה. חותכים לפרוסות ומניחים בתבנית תנור מצופה בנייר אפייה (זהירות, זה דביק) כאשר ה"פתח" כלפי מעלה. מכניסים לתנור של 180 מעלות ובודקים אחרי רבע שעה , העוגיות מוכנות כאשר הצבע שחום בהיר והמילוי מתיצב.

שושנים אחרי

עוגת קפה

אין מה לעשות , האמריקאים האלה עושים לי משהוא. העוגות שלהם תמיד כל כך גבוהות (ארבע שכבות!) ומלאות בקרם ומושלמות כל כך ! גם אני רוצה ! כן, אפילו שאני יודעת שזו בסך הכל עוגה בחושה , שהקרם הוא חמאה וסוכר והעוגה סביר להניח מתוקה עד בחילה גם אני רוצה עוגת שכבות מקסימה שכזאת.

אז אומנם זה לא הצליח כמו במקור. השכבות לא יפות מספיק כדי שאני אשאיר את העוגה ללא ציפוי וללא אספרסו ו"אווירה שחורה" התוצאה נראית שונה לחלוטין ועדיין, עוגה יפיפה וגבוהה להחריד.

ההשראה מכאן אבל שוב, לא המציאו את הגלגל.

זה חלק מפרויקט מנטקה (קפה להחודש, מה יהיה שבוע הבא ? 🙂 )

עוגת קפה

עשיתי את העוגה ברינג של 16 ס"מ ולכן היא כל כך גבוהה . כאמור עוגה בחושה , מקרימים 100 גרם חמאה רכה עם כוס ורבע סוכר כשהסוכר נמס לתוך החמאה מוסיפים שלוש ביצים (אחת אחת כמובן, מחכים שכל אחת תבלע בתערובת) מערבבים בקערה נפרדת שליש כוס שמן וחצי מיכל שמנת חמוצה. מוסיפים את היבשים : שתיים ושתי שליש כוסות קמח ושלוש כפיות של אבקת אפייה לתערובת החמאה ומערבבים בפנים. מוסיפים את השמנת החמוצה והשמן ובסוף כוס קפה – אני המסתי שתי כפיות קפה בכוס מים רותחים . מעבירים לתבנית (אפשר גדולה יותר, העוגה פשוט תצא יותר נמוכה) ואופים על 180 מעלות עד שקיסם יוצא יבש ממרכז העוגה והיא שחומה. אחרי קירור אפשר לחלק לשכבות (אני חילקתי לשלוש) ולמרוח קרם . אני השתמשתי בקרם חמאה (אבל אני חייבת להזהיר שמרבית הישראלים חושבים שהקרם "כבד" מידי): מקרימים מאה גרם חמאה רכה עם שתי חבילות אבקת סוכר (200 גרם) ומוסיפים מאה גרם שוקולד מומס (אני השתמשתי בחלב, אבל מריר יתן תוצאה "בוגרת" יותר). את הקרם מרחתי בין שכבות העוגה הקרה (!) (לא קיררתי את הקרם , הוא יתקשה ממש בקירור) . לציפוי השתמשתי בשמנת מתוקה שהקצפתי עם שלוש כפות סוכר וכפית של קפה נמס . (הקישוטים למעלה הם מין מטבעות שוקולד מריר שהיו לי בבית).

שק"ם טעות

טעויות נעשות כל הזמן. לשים מלח במקום סוכר, לנסות להקציף חלב במקום שמנת מתוקה (לקנות שמנת מתוקה במקום חמוצה !) או להקציף את החלק הלא נכון של הביצה (מסתבר שהלבן זה החלק שמתנפח בהקצפה 🙂 ). וגם פה היה מקום לטעויות . אומנם בצק שק"ם (שמנת חמוצה קמח ומרגרינה שכולם מחליפים בימנו בחמאה) אמור להיות קל לעשיה ולזכירה אבל מסתבר שגם כאן אני מסוגלת לטעות, אחרי שכבר ששמתי את הבצק לנוח במקרר גיליתי שהקמח אמור להיות קמח תופח ! אה ! אבל החומרים כבר "הלכו" והחלטתי להמשיך הלאה ולמלא בשוקולד (74% !) ומרציפן. התקבלו "קרואסונים" קטנים פריכים וטעימים מאד אז נראה לי שזאת טעות שאני אשחזר גם בעתיד.

לבנים כשלג

לבנים כשלג

המתכון עתיק אבל ספציפית מששת (כמובן עם הטעיות הפרטיות שלי)

במעבד מזון (איזה יופי החיים עם מג'מיקס 🙂 ) מערבבים שתים וחצי כוסות קמח 200 גרם חמאה ושמנת חמוצה אחת. חותכים את החמאה לקוביות קטנות , מערבבים בפולסים עם הקמח , מוסיפים את השמנת החמוצה ומערבלים רק עד קבלת בצק פריך. עוטפים בניילון נצמד (או נייר אפייה) ושימו במקרר לשעתיים.
אחרי שעתיים מרדדים על נייר אפייה מחלקים למלבנים (עם סכין פיצה !) וכל מלבן לשני משלושים ישרי זווית . קובית שוקולד בכל פינה (או כדור מרציפן) ופה הכמות תלויה בכמה דק רידדתם וכמה קטנים המשולשים . לי יצאו תשע ומהשאריות הכנתי כדורונים עם קובית שוקולד בכל אחד.

משולשים בתהליך

מגלגלים כל אחד מהצד הרחב לדק לקבלת מין קרואסונים קטנים. מסדרים בתבנית מורחים על כל אחד מעט ביצה טרופה ואופים עשרים דקות על חום 180 מעלות עד שמזהיב.

תוצאה סופית

עוגת תפוחים וכישלון

יש איזה קסם לספרי בישול ישנים, אולי בגלל שהם היו בין ספרי הקריאה הראשונים שלי (מה? אנשים קוראים אינציקלופדיות אני קראתי ספרי בישול). אבל כמו הרבה דברים גם הספרים האלו נאבדו או נהרסו במשך השנים ואז כשפוגשים אותם בחנות ספרים משומשים החלום על סוף סוף לאפות מהם (כילדה אמא שלי התנגדה קשות לכך שאכנס ו"אלכלך" לה את המטבח) עמד להתגשם. וכגודל הציפיה כך גודל האכזבה. כך עוגת לימון שתוארה כחלום אוורירי וצולמה על כל שלביה (!) יצאה נמוכה מידי , עם ג'לטין שהצטבר בתחתית והכי גרוע, בלי שום טעם, לא מתוק ולא חמוץ , מין עוגה של כלום שאפילו לעבודה התביישתי לקחת.
אז החלטתי לשנות כיוון , עוגה ממש פשוטה , מלאה בדברים טובים (כך שטעם בטוח יש לה !) ואפשר להגיד שהיא גם ל"ראש השנה" בגלל הדבש והתפוחים.

המתכון הוא מ"שבתות וחגים" (איזה שם נורא ואיום לספר, לא? אני תמיד נזכרת בשיר ) של מיקי שמו.
לתבנית עגולה קטנה יחסית – 22 סנטימטר נראה לי

מחממים תנור ל180 מעלות

מצרכים

מתחילים בחמש ביצים עם כוס סוכר , רבע כוס שמן ורבע כוס דבש מערבבים לתערובת אחידה (עם צבע קצת מוזר בגלל הדבש)
IMG_2251[1]
מוסיפים שני תפוחי עץ (שחתכתי לקוביות) שתי כוסות קמח , 170 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות (שוקולד חלב "יצבע" את העוגה ונראה לי גם יעלה על טעם הדבש)וחצי כפית אבקת אפייה.
מערבבים שוב לתערובת אחידה ויוצקים לתבנית.
אופים עד שמשחים ו"יבש" בפנים , לי זה לקח שעה , אבל לכם אולי פחות.

2013-08-31 15.48.51
זהו, במפתי דווקא עוגה בלי "אקסטרות " (טוב השוקולד הלבן היה במבצע) ובלי בלגנים של הפרדת ביצים והקצפות, יכול להיות שפשוט זה יותר טוב ?